מאז ניתנו לוחות הברית לבני ישראל במדבר, חל עליהם איסור לא לצייר או לפסל את דמותו של האל. אך לא חל איסור על ציור או פיסול של סצנות או דמויות מהתנ"ך ואלו היו במשך מאות בשנים השראה ליצירות רבות, אך יצירות אלה נוצרו על ידי אמנים נוצרים.
מה עשו ציירים יהודיים שרצו לפאר את היהדות ואת מנהיגיה? ציירו סצנות מאורח החיים היהודי בגולה ובישראל כגון תפילה בבית הכנסת, תלמידי ישיבה רכונים מעל ספר תורה, משפחה יהודית הקוראת בהגדה בליל הסדר.
ככל שאמנות הציור היהודית הלכה והתפתחה החלו להתפתח גם ציורים מופשטים ופחות ריאליסטיים המביאים לידי ביטוי רעיונות העומדים מאחורי היהדות כגון תפילה, גאולה, משיח ועוד.
ציורים אלה, גם הריאליסטיים וגם המופשטים, הפכו למבוקשים מאוד בקרב אספני יודאיקה בארץ ובעולם.
איך יודעים כמה שווה ציור יהודי?
כמו כל חפצי יודאיקה אחרים ( תפילין, גביעי קידוש, פמוטים ותשמישי קדושה ), גם ציורים בעלי צביון יהודי ניתן להעריך לפני מכירה.
הדבר הראשון שעושים כשמעריכים ציור היא לחפש את החתימה של האמן ( על התמונה או מאחוריה ), ככל שהאמן יהיה מוכר וידוע יותר כך ערכו של הציור יהיה גבוה יותר.
הדבר השני שצריך לוודא הוא שמדובר בחתימה אותנטית ולא בזיוף.
הדבר השלישי הוא לבדוק האם יש סיפור מאחורי הציור. הסיפור יכול להיות הסצנה או הדמות המתוארת בה, הוא יכול להיות קשור לדרך בה הציור התגלגל אליכם, הוא יכול להיות קשור לבעליו הקודמים ועוד ועוד. ככל שהסיפור מאחורי הציור מעניין יותר או כרוך באירוע היסטורי, כך ערכו של הציור יהיה גבוה יותר.
הדבר הרביעי שיש לבדוק הוא מצבו של הציור. ציור גדול ללא סדקים או לכלוך כמובן יהיה שווה יותר מציור מאובק או קרוע.
וכמובן, הדבר החמישי, הוא לבדוק את גיל הציור. ככל שהוא ישן יותר, הוא שווה יותר.
5 ציירים וציורים יהודיים מפורסמים
אי אפשר שלא לכתוב על ציורים יהודיים ועל ציירים ולא לציין לפחות 5 ציירים וציורים מפורסמים. ציירים אלה נועדו ברחבי העולם בשל הקשר המיוחד שלהם ליהדות ולאורח החיים היהודי.
1. "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" – מאוריצי גוטליב, שמן על קנבס, 1878.
הציור מתאר חבורת מתפללים ( גברים, נשים וילדים ) העומדים בבית הכנסת ומתפללים יחד. בזכות משפט שנכתב בקטן על אחד מספרי הלימוד, "מחזור של יום כיפור", הניחו כי סצנת התפילה מתרחשת במהלך יום הכיפורים. סימן נוסף שתמך בסברה זו היה השופר המונח על השולחן בתחתית הציור, בצידו השמאלי.
מאז 1939 הציור מוצג לקהל הרחב ב"מוזיאון תל אביב לאמנות".
2. "בדידות" – מארק שאגאל, שמן על בד, 1933.
אם תעצרו אדם זר ברחוב ותשאלו אותו: "איזה צייר יהודי מפורסם אתה מכיר?", סביר להניח שהוא יענה – מארק שאגאל.
מארק שאגאל פיתח סגנון ציור המשלב בין שלושה דברים: עולם של חלומות ודימיון, מאפיינים יהודיים מובהקים ( טלית, רבנים, עיירה יהודית, כינור ועוד ) וסגנון ציור קוביסטי.
ציוריו תלויים במוזיאונים ברחבי העולם ולמרבה הפלא, רק מעטים מהם נמצאים בישראל.
בציור "בדידות" מתאר שאגאל אדם יהודי בעל זקן שחור וארשת פנים עצובה, כשהוא עטוף טלית ומחזיק ספר תורה יושב על הרצפה. לידו יושבת פרה לבנה עם קרני זהב מנגנת בכינור וברקע בתי העיירה ויטבסק, העיירה בה גדל. מעליהם, שמי הלילה השחורים, עם מלאך לבן המקרין הילת אור מסביבו.
היות והשנה בה צייר שאגאל את "בדידות" הייתה שנת עליית הנאצים לשלטון, יש הרואים בציור סמל לאובדן וחורבן.
שאגאל עצמו נתן את הציור במתנה ל"מוזיאון תל אביב לאמנות" בשנת 1953 ומאז הוא מוצג לקהל הרחב.
3. " ערב שישי" – איזידור קאופמן, שמן על קנבס, 1920.
אם גוטליב ושאגאל התמקדו במוטיבים דתיים ובעיירה היהודית, הרי שאיזידור קאופמן התמקד דווקא בסצינות מחיי היום יום היהודיים במזרח אירופה.
קאופמן טייל ברחבי פולין, אוקראינה וגליציה ותיעד רגעים שונים בהווי היהודי, אחד מהם הוא ערב שבת וההכנות לקראת ארוחת שישי. את רישומיו מהמסעות הפך לציורים שנתלו בבתיהם של יהודים עשירים.
בציור "ערב שישי" מתואר חדר מואר ובו אישה ( לבושה בשמלה ורודה עוטה על שיערה כיסוי ראש לבן ) היושבת לצד שולחן מכוסה במפה לבנה. על השולחן זוג נרות דולקים, חלה מכוסה בבד לבן, כוס קידוש וספר עב כרס. האישה מביטה אל רצפת החדר בידיים משולבות ובמבט מהורהר.
מאז שנת 2006 הציור מוצג ב"מוזיאון היהדות" בעיר ניו יורק.
4. "משפחה יהודית בגרמניה בחג הפורים" – מוריץ דניאל אופנהיים, 1879.
לא הרבה יודעים זאת אך מוריץ דניאל אופנהיים נחשב ל"צייר היהודי המודרני הראשון". זאת בשל ציוריו הריאליסטיים אשר עסקו בחיי המעמד הבינוני והגבוה של משפחות יהודיות ומשפחות שהתנצרו. ציוריו נהגו לבטא את הרצון של היהודים להשתלב בחברה הנוצרית מצד אחד, אך לשמור על סממני הדת וערכיה מן הצד השני.
בציור "משפחה יהודית בגרמניה בחג הפורים נראית משפחה יהודית מרובה ילדים יושבת בחדר שוקק חיים. חלק מהדמויות בתמונה עוטות מסכות על פניהן, אחד הנערים מנגן בכלי מיתר. אב המשפחה יושב במרכז החדר ( חובש כיפה ) ועל הקיר מאחוריו תמונה הנראית כיהודי עטוף בטלית.
5. "יציאת מצריים" – יוסף ( יוסי ) דב רוזנשטיין, שמן על בד, המאה ה – 20.
גם בארץ אפשר למצוא ציירים אשר הצביון היהודי מהווה השראה לציוריהם ולאמנותם. אחד מהם הוא יוסי רוזנשטיין, צייר חרדי שנולד בירושליים.
הציורים שלו משלבים בין ריאליזם, סימבוליזם לסוריאליזם והם נעשים בטכניקת ציור פלמית קלאסית. בעוד שגוטליב, שאגאל, ואופנהיים שאבו השראה מהחיים היהודיים, הרי שרוזנשטיין העדיף להעביר רגשות ומסרים באמצעות סמלים ומוטיבים הלקוחים מהתנ"ך ומהיהדות.
בציור "יציאת מצריים" נראים עצים ריאליסטיים לצד דמויות העומדות בשיירה ארוכה. אך ככל שמתקרבים אל התמונה ומעמיקים בה מבינים כי כל דמות בשיירה, כל דמות מבני ישראל אשר יוצאים ממצריים, למעשה מיוצגת על ידי כדורים וצורות מאורכות הדומות לגלילי מתכת והסוס למעשה הוא סוס צעצוע על מקל.
רוצים למכור חפצי יודאיקה?
צוות "אוצרות מהבית" קונה מלקוחותיו חפצי יודאיקה רבים ביניהם תשמישי קדושה, ספרי קודש עתיקים, גביעי קידוש, פמוטים, פרוכות ועוד. אנחנו מבצעים הערכת שווי ללא כל התחייבות מצידכם במקצועיות ויסודיות. במידה ותרצו שנקנה את "האוצר" שלכם, נשמח לשלם לכם את תמורתו במזומן או בהעברה בנקאית.
יש לכם שאלות על מכירת חפצי יודאיקה? נשמח לעמוד לרשותכם
